ליום השואה שחל היום, ליום הזיכרון וחג העצמאות שבשבוע הבא, עבודת גמר של נעמה וגם קישורים לסיפור חייהם של חלק מהלוחמים שהגיעו מהתופת.
חלקם של יוצאי אירופה בקרב על קיבוץ נירים (דנגור) במערכה מול המצרים במלחמת העצמאות 15.05.1948
נעמה רובינשטיין
לפני 8 שנים הוגשה עבודת גמר [וגם זכתה בפרס-ראו תמונה] בנושא חשוב וטעון של תרומת יוצאי אירופה בקרב על נירים/דנגור ב 15 למאי 1948 . אני מביא כאן את החלק הראשון כפי שפורסם ביחדיו עלון קיבוץ נירים
מדי שנה אנו מפרסמים קטעים מעבודת הגמר של בוגרי י"ב. השנה אנו נהנים מעבודתה המצוינת של נעמה שבחרה לבדוק את חלקם של יוצאי אירופה בקרב על הגנת נירים. תודה לנעמה על הסכמתה. (מתפרסם כאן רק המבוא - עמליה)
מבוא:
קיבוץ נירים עלה על הקרקע במוצאי שבת ויום הכיפורים, בלילה שבין ה- 5 וה- 6 באוקטובר 1946, כחלק מאחת-עשרה הנקודות בנגב. המייסדים היו חברי שני גרעינים שהתאחדו. גדוד "ניר" של "השומר-הצעיר" (כונו הארצישראלים) וגרעין מקיבוץ מסילות ובו כ- 20 נערים, אשר עלו לארץ מבולגריה בראשית 1944 (כונו המסילותים). בהמשך, בנובמבר 1947 הצטרף כהשלמה גרעין מכפר-מסריק – 22 חברים, אשר הגיעו לארץ ב- 1945 מפולין, יוגוסלביה, בולגריה וגרמניה (כונו הכפר מסאריקים). מאוחר יותר, בפברואר 1948 הגיעו חברי השלמה נוספת מקיבוץ עין-החורש – 21 חברים, אשר הגיעו גם הם לארץ ב- 1945, בעיקר מגרמניה, בלגיה וצרפת (כונו העין חורשים ).
לארצישראלים היה קשה לקלוט את העולים החדשים, חברי ההשלמות, ולעולים היה קשה להשתלב בחברה המלוכדת והמגובשת ולהתרגל למנטאליות הצברית, השונה מאוד ממה שהכירו. הצברים היו יהירים ועוקצניים, והעולים החדשים הסתגרו בעצמם ולא סיפרו על עצמם או עברם (אירועי השואה). על רקע זה היו חיכוכים רבים.
ב- 15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, פלשו צבאות מצרים לגבולות המדינה. קיבוץ נירים בדנגור, שמנה 39 חברים עם נשק קל בלבד, הותקף על-ידי שני גדודים של צבא סדיר מחומש בתותחים ובטנקים. הימים שלפני המתקפה הוקדשו להתבצרות: חפירת עמדות, תעלות ומקלטים. למרות ההרס והפגיעות בנפש וברכוש, החזיקה נירים מעמד והמצרים נסוגו.
עבודתי תתמקד בשתי שאלות:
1. מה היה חלקם של יוצאי אירופה (ניצולי השואה) בהגנה על דנגור (קיבוץ נירים) במלחמת השחרור ביחס לחלקם של הצברים, ראשוני נירים?
2. האם בזיכרון הקולקטיבי של חברי קיבוץ נירים קופחו חלקם ותרומתם של יוצאי אירופה בקרב על דנגור במערכה מול המצרים?
כדי לענות על השאלות לעיל אשתמש בקריאה, בניתוח ובעיבוד של מקורות ראשוניים (עלוני הקיבוץ, ראיונות ופרסומים פנימיים של קיבוץ נירים) ומקורות משניים (ספרות מחקר). מהלך התשובות לשאלותי נבנה על הפרקים הבאים:
א. סקירת ספרות - פרק זה סוקר את המחקרים והפרסומים הבולטים בתחום זה של לחימת העולים החדשים במלחמת העצמאות ובזכרונות הקולקטיביים של מלחמה זו.
ב. רקע היסטורי – פרק זה מתאר את קורות הקיבוץ מייסודו, דרך העליה לקרקע בדנגור ועד הגעת ההשלמה הרביעית והאחרונה מעין-החורש.
ג. מי לחם בדנגור? (אוכלוסית קיבוץ נירים) – פרק זה מראה את אוכלוסית נירים בדנגור ובראשון לציון, את היחסים ביניהם והוא מתמקד ביחסים הפנימיים בתוך אוכלוסית דנגור עצמה.
ד. הקרב על דנגור – הבניית הזיכרון הקולקטיבי – פרק זה מתחלק לשני חלקים:
הראשון: תרבות ה"צבר" – חלק זה סוקר את תרבות דור הצברים על גווניה השונים וזיקתה לאוכלוסית דנגור.
השני: ממרחק חמישים שנה – חלק זה מתייחס לזיכרון הקולקטיבי בכלל, ולזיכרון הקולקטיבי של חברי קיבוץ נירים, בפרט, בהתמקדות בקרב דנגור.
ה. זיכרון פרטי וזיכרון ציבורי - פרק זה סוקר את התהליך בו נכנסה השואה לסדר היום הציבורי. ואולי תמיד היתה בו? העניין העולה מפרק זה עשוי, אולי, להסביר מה אפשר את השבת כבודם האבוד של לוחמי דנגור, יוצאי אירופה, מקץ חמישים שנה.
- בעמודים 10- 14 יש על תמונת מחזור בבית ספר בלובלין וסיפור של אחד ממקימי ומגיני נירים. משה אופטובסקי
- סיפור חייו של צבי וקסלר – מתוך אתר ארגון יוצאי מרכז אירופה.
- יעקב הרשפט- מצולם בסרוט "יומה של נירים" מ1966.
- צופיה ואליעזר הדס- בסרט הקרב על דנגור נירים
- וילי ליכטנבוים- אמן הפנטומימה.על פסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה.
- יעקב ברכה – יצא לקרב במשלטי רפיח- מקום קבורתו לא ידוע.
- אריה גנסילב- מצולם בשני הסרטים על נירים.
- רבקה זלצמן- מלוחמות נירים בדנגור- נפלה בקרב.
קישור לדף פיסבוק של "בית המגן"