מרה – אדם בשירות הקיבוץ והמדינה
לרגל המועמדות של הרומן המצרי/אורלי קסטל בלום לפרס ספיר, אני מביא דברים שכתב מרה בעלון נירים אחרי עזיבה/גרוש של הסנהיסטים בנירים .
סיכום "הפרשה" והמשך הדרך (1952)
לאחר הרפרנדום (=משאל בקיבוץ לגבי זהות העמדות הפוליטיות וההשתייכות למפלגה הקומוניסטית בארץ, שבראשה עמד אז משה סנה), שהסתיים בהוצאת קבוצת חברים מהקיבוץ ובהצטרפות אחרים אליהם, עלינו לסכם את המאורעות האחרונים. כמו כן עלינו להתארגן להמשך הדרך.
התברר שהיו בינינו חברים שעמדו בקשרים אירגוניים עם קבוצת סנה (=קומוניסטים). שימשו לה סוכנים וסוכני תעמולה בתוך הקיבוץ. נוספו עליהם חברים שחיפו על פעולות חתירה אלה.
כולנו זהים בדעה שבקיבוץ אין מקום לשתי מפלגות, ודוגמת עין-חרוד יכולה להעיד. מי שהזדהה עם סנה ולא עזב את הקיבוץ מהכרה, אלא נשאר על מנת לחתור, הוביל לפילוג בקיבוץ ולהרס. ניתנה אפשרות הוגנת לכל אלה שהכריזו שהקיבוץ יקר להם ושאינם רוצים לעזבו - להשאר איתנו. אולם הם בחרו בדרך פוליטית, שלפי דבריהם עדיין לא מוגמרת ומוצהרת, ואיננה ברורה להם כל צרכה.
בברירה בין נאמנות לבניין ארצנו ובין נאמנות לשוללי דרכנו, בחרו החברים הללו בדרך האחרונה. המסקנות הארגוניות היו מחויבות המציאות. כעת יש יושבים על המזוודות ומתמקחים על סכום הפיצויים שיקבלו. כשם שעזבו אותנו רבים ונשכחו מזיכרוננו, כך יהיה גם גורל שבעת העוזבים כעת. כשם שבועת סבון על פני מים רבים נעלמת, כך ייעלמו גם הם מהאופק שלנו.
פרשה זו שהיא המשך של פרשת אלי לבל, חייבת ללמד אותנו לקח: להיות זהירים בביקורתנו על דרך המפלגה, ממושמעים בביצוע ההחלטות ולנקוט על פי הכלל "כבדהו וחשדהו". כי התברר ללא צל של ספק שאנשים שנהנו מאמון מלא של הקיבוץ רימו אותנו, שימשו סוכנים של מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) ושל סנה וחתרו תחת יסודות חיינו.
על ידי הוצאת מספר כה רציני של חברים, אנו נפגענו באחת הנקודות הרגישות שבמבנה הקיבוץ. מספרנו קטן ועלינו להחיש תגבורת באנשים. כדי לשאת את המשק שלנו ולהמשיך לפתח אותו אנו זקוקים לעשרות רבות של חברים. בעיית הבעיות של המשק והחברה היו ומהווים האנשים. זה שנים שאנו נמצאים בתהליך משונה ומסוכן: ככל שהמשק מתרחב ונבנה, הולך ופוחת מספר העובדים בו. בפשטות אנו קמים ונופלים על מספר האנשים הנושאים בעול. תוספת אנשים חיונית בשבילנו מכל בחינה: משקית, חברתית, ביטחונית ופוליטית. על כן עלינו להתארגן להחזיק בכל העמדות החשובות במספר מצומצם של אנשים ולפתח פעולה ענפה בכל הכיוונים לתוספת רצינית של חברים. אנו נתונים במצור כלכלי ופוליטי. נוספו הקשיים בבית ובמשק. אין לנו ברירה אלא להתלכד למען ביתנו.
אלי לבל- מכתב לחברי מצפן
קישור לדף בית המגן בפייסבוק
ביקורת על הרומן המצרי מאת אורלי קסטל בלום
מזכרונות שאול גבעולי על פרשת סנה בנירים