חיים גורי 1923- 2018
לזכרו
ב"בית המגן" מתחת לסטן תלוי השיר של חיים גורי "סטן יותן ביד", לשיר יש גם מנגינה בולגרית/אלבנית/מוקדונית. על השיר ,מקורו וביצוע בקישור המצורף מתוך "זמרשת"
סטן יותן ביד
מילים: חיים גורי
לחן: לא ידוע (בולגרי)
כתיבה: 1946
סְטֶן יֻתַּן בַּיָּד, נֵצֵאָה,
חֻלְיַת הַחֲבֵרִים.
לוּ מִדֶּרֶךְ זוֹ גַּם לֹא נַחְזֹר,
עֲלוּ נָא בַּצּוּרִים.
בַּלֵּילוֹת תָּחוּשִׁי, אֶרֶץ,
רַעַשׁ אֵשׁ וְרֵיחַ דָּם.
אַךְ מִתּוֹךְ עֲמַל-יָמִים וָמֶרֶד
יִשְׁתַּחְרֵר הָעָם.
אֳנִיּוֹת לַחוֹף תִּגַּשְׁנָה,
חוֹף יִשְׁמַע מִצְעַד חוֹזְרִים.
אִמָּהוֹת נוֹשְׂאוֹת יַלְדָּן תִּלְחַשְׁנָה:
תַּמּוּ יִסּוּרִים.
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2878
חיים גורי העיד בפני אורי יעקובוביץ', חוקר הזמר הרוסי, כי כתב את מילות השיר ב-1946. על פי 'משפחת הפלמ"ח' נחשבה המנגינה "עממית-רוסית". בסוף 2015 גילה צבי גלעד (גרימי) ביו-טיוב שני ביצועים של המנגינה בשירים שמקורם בבלקן: האחד בשיר בולגרי Партизан се за бой стяга ("פרטיזן מתכונן לקרב"), והשני בשיר אלבני Partizani n'luftë po shkonte ("פרטיזן יוצא לקרב"). שני הטקסטים כמעט זהים. בתגובת גולש ממקדוניה לאחד משני ביצועים אלה נאמר ששיר דומה היה גם במקדוניה ושאותו גולש למד אותו בבית הספר בסביבות 1990. סביר להניח שהנוסח העברי, שאין לו כל זיקה למקור, נכתב למנגינת אחד מהשירים הבלקניים האלה.
במאמר בשם "הקומוניסטים קלקלו את קיריל חריסטוב" (באתר הבולגרי "פוליטיקה" מיום 8.5.2015) מסופר שמילות השיר "פרטיזן מתכונן לקרב" נכתבו ב-1946 (אין פירוט מי המחבר) ללחן שהיה ידוע שנים רבות קודם, לחנו של שיר לכת של המשורר הבולגרי קיריל חריסטוב (1875-1944) Идем, идем, сган проклета! ("לכו, לכו אספסוף ארור") שכתב את המילים בקיץ 1912, ערב מלחמת הבלקן. המנגינה, אם כן, היא קרוב לוודאי בולגרית, אך הלבוש (=השפה) שבו הגיעה המנגינה לאוזני חיים גורי – זו עדיין חידה.
בחוברת הזיכרון שיצאה בנירים לנניק קוטלר ז"ל - עלה על מוקש בשדות נירים ב1949. יש רשימה שחתומה על ידי "חגור", חיים גורי חתם כך על רשימות שפרסם באותה תקופה. שם הרשימה "דמעות האבנים בלילה",
מתחת הכותרת כתוב : לנניק איש נירים לעילוי נשמתו.
מתוך קורות החיים של חיים גורי ושל נניק הם לחמו יחד בחטיבת הנגב בפלוגה של ברן [אברהם אדן] בקרבות ביר עסלוג'.
רשימה זו לא הייתה בארכיון חיים גורי בספריה הלאומית, לאחר ברור שאכן "חגור" הוא חיים גורי נשלח העתק לארכיון חיים גורי בספריה הלאומית. תוכן הרשימה מזכיר ספרים מאוחרים יותר של חיים גורי על שיטוט בירושלים וחבוטי נפש של המחבר.
קישור לערך חיים גורי בוויקיפדיה