בשבוע שעבר, הלך לעולמו חיים מגן מיינצר בגיל 82.
חיים איש צנוע ומרתק היה החותן שלי.
הוא נולד בגרמניה ועלה לארץ לבדו בגיל 10. הוא גדל אצל קרוביו עד שהוריו הגיעו לארץ לחגוג לו את הבר-מצווה.
בלחץ הדוד יופ שהיה ציוני נלהב והרופא של הנציב העליון, נשארו ההורים בארץ וניצלו ממאורעות מלחה"ע השניה.
מאוחר יותר התגייס לפלמ"ח לגדוד השישי והשתתף בפעולות רבות. הוא נפצע קשה בפעולה לפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים.
לאחר החלמתו נעצר לשמונה חודשים במחנה המעצר הבריטי בלטרון. כמו כן השתתף בפעולה לשיחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית.
בשנת 1948, עבר קורס קצינים ושירת כמ"מ וכסמ"פ בקרבות בגזרת ירושלים.
בתחילת שנות החמישים, למד וסיים תואר בהנדסת חשמל בטכניון ולאחר מכן חי בקיבוץ נירים.
לאחר שעזב את הקיבוץ, הכיר את שולה. הם התחתנו ב-1960 והתגוררו בטבעון שם נולדו רני ורותי.
לאחר מכן, עברו לרמת השרון ושם נולד אבי.
נפטר בשבת 9.2.08 והותיר אותנו כואבים ואבלים - יהיה זכרו ברוך.
להלן סרט לזיכרו שהוכן ליום הולדתו השמונים על ידי אבי בנו:
את הסיפר על פציעתו בפיצוץ גשר הרכבת באכזיב שמענו בטיול קיבוץ, מחזור שלישי מפיו של המדריך שמעון אלכסנד. אחר סולו הוסיף ועדכן על היותו חבר גדוד "ניר" במחלקת הפלמ"ח בתל עמל, משם יצא לקורס מכי"ם של הפלמ"ח ואחר כך גם לפעולות שונות בו.