הספד על קיריל ברודסקי ז"ל- שרון המחנכת של קיריל

אני מחנכת כבר עשרים שנה, ואף פעם לא הייתי במעמד כזה, שבו אני צריכה לדבר בלשון עבר על אחד התלמידים שלי.

אני מסרבת להאמין, ומסרבת להאמין שזה עליך, קיריל תלמיד אהוב שלי.

הגעת אלינו ילד שובב עם המון שמחת חיים

אהבת לעשות שטויות ולצחוק עם החברים

אבל עם הזמן התבגרת והפכת לנער רציני שמסמן מטרות לחיים וגם משיג אותן.

היית נער ערכי, בעל עקרונות, עם חוש צדק מפותח

בדיונים וויכוחים בכיתה תמיד הקול שלך היה נשמע

והייתה לך דעה מוצקה כמעט על כל דבר.

החברים שלך שנמצאים פה היום כל כך אהבו אותך

כי אתה ידעת להיות חבר טוב ונאמן ותמיד לעזור כשצריך.

היית בן מאוד טוב להורים שלך. היה לך חשוב להקל עליהם ולהסב להם גאווה. ואתה הצלחת. הצלחת בגדול. כולנו כל כך גאים בך על הגבר שהפכת להיות.

בכיתה י"א כשקיבלת את הצו הראשון כבר ידעת שאתה מכוון ליחידה קרבית.

נרשמת לכושר קרבי ועבדת מאוד קשה כדי להיות בסופו של דבר לוחם. מבחינתך זו הייתה הגשמת חלום.

היית פטריוט אמיתי, ציוני, אהבת את המדינה והיה לך חשוב להגן על המולדת ולתרום.

אף פעם לא דרשת כלום מאף אחד, לא ביקשת כלום, ועשית את הכל בעשר אצבעות.

על אף הקשיים שהיו לך השקעת את כל כולך כדי לסיים את התיכון עם תעודת בגרות טובה, וכל זה רק כי הבטחת לאמא.

קיריל, אי אפשר היה שלא לאהוב אותך. היה לך חיוך שובה לב, התנהגת בצניעות ונימוס, וידעת להוקיר תודה כשהיה צריך.

כואבת לי המחשבה שיש אנשים בעולם הזה שכבר לא יזכו להכיר אותך, אבל אנחנו נדאג שכולם יידעו מי היית.

אני רק מתנחמת בעובדה שהיית מוקף בחברים טובים, משפחה וחברה שאהבת מאוד.

ואני אסיים ואגיד לך תודה קיריל על שהגנת עלינו בגופך ולחמת עד נשמתך האחרונה.

זו הייתה זכות גדולה להיות מחנכת של גיבור כמוך.