דב (דובון) אגמון – 25שנה למותו
תאריך לידה 22/01/1925
תאריך פטירה 21/01/1992
מקום קבורה נירים
דב אגמון (דובון) נולד ב-22/1/1925, בראדום שבפולין, להוריו, שלום ומינה סטרבצ'ינסקי. ב- 1934, בהיותו בגיל 9, עלתה המשפחה ארצה וקבעה את מושבה בחיפה.
בית חם, לימודים בבית החינוך לילדי עובדים, נופי הכרמל וחברות בתנועת "השומר הצעיר" מעניקים לדובון ילדות נהדרת, וסימנה לאורך כל שנות חייו שורשיות ארצישראלית ואהבת טבע הארץ ונופיה. המצב הכלכלי בבית היה קשה ודובון נאלץ לצאת לעבודה בדאר כשהיה בשישית של תיכון.
ב-1942 התגייס לפלמ"ח ועשה את המסלול של ותיקי נירים בפלוגת הפלמ"ח בקבוצים השונים. מאז אמצע שנות ה-40 היה ממייסדי קיבוץ נירים. אחרי ה-15 במאי 1948, כשהיה מא"ז בדנגור שלאחר ההתקפה, גויס למטה הנגב בתפקידי אפסנאות ואספקה.
דובון הקים את משפחתו בנירים, נישא לשושנה, ונולדו להם שתי הבנות יעל (1950) ונירית (1954).
ב-1959 נסע דובון עם המשפחה לאוסטרליה כבעלה של שליחה. מיד עם בואם נרתם דובון לעבודה כאחראי לחוות ההכשרה, לפעילות הצופית בתנועת השוה"צ, וכנציגה בפדרציה הציונית. אך מעל הכול ראה את עצמו אחראי לקיום בית חם לשושנה ולבנות.
דובון מילא תפקידים רבים בקיבוץ נירים ומחוצה לו, ועיקרם בתחום השדה החקלאי: ישיבה על הטרקטור והקומביין שעות ארוכות, ריכוז ענפים חקלאיים, ריכוז משק נירים וגזבר. מזכ"ל ארגון עובדי הפלחה, מדריך משקי בהקמת קבוצים צעירים: כרם-שלום ושומריה. תפקידו האחרון היה כמזכיר ועדת הנגב. דובון היה פעיל בתחום התרבות וחגי הקיבוץ. פעל מתוך מעורבות עמוקה והביע את דעתו העקרונית בכל מישור בחיי הקיבוץ.
דובון הקדיש את זמנו הפנוי לספרים: משנה, גמרא, ופרקי תלמוד, ספרות יפה והיסטוריה צבאית – כול אלה מלאו את עולמו הרוחני. על אף הפסקת לימודיו בגיל צעיר השכלתו, הבלתי פורמלית הייתה רחבה וסקרנותו בלתי- נלאית. דובון היה אבא וסבא מסור. תמיד שאף לשתף את כל בני המשפחה בחוויות ובהנאות הנעורים, שהוא עצמו חווה – בטיולים, באהבת הטבע ובהרפתקאות. בנותיו ונכדיו זכו להילוות אליו וליהנות עמו בזריעה ובקציר.
הוריו של דובון, הציונים-סוציאליסטים, קראו לו על שם בר בורוכוב. דובון לא בייש את האיש, אשר על שמו נקרא. אורח חייו היה מופת של חיי עבודה, שעיקרה עמדה בלתי מתפשרת ואמונה איתנה שכול עבודה מכבדת את בעליה. ייחודיותו של דובון נובעת מאישיותו, מאורח חייו.
מהתבטאויותיו, ומרגש אנושי חם ועמוק, שאין לו גבולות. "יהי כל אחד טוב על חשבונו הוא ולא על חשבון זולתו", כך אמר וכך היה כתוב על דלתו וניכר במעשיו.
דובון נפטר ביום 21/1/1992 ונטמן באדמת קבוץ נירים. בן 67 היה במותו.
יהא זכרו ברוך.
קישור לדף הנצחה באתר קיבוץ נירים
קישור לדף פייסבוק בית במגן