בקיבוץ נירים קיימת מסורת ארוכת שנים של "נווה קיץ" - האירוע הלוהט של החופש הגדול ב"חברת הילדים" (א'-ו'). מדובר בשלושה שבועות בהם מתחלקים כל ילדי א'-ו' לשלוש קבוצות מעורבות (שנקראו השנה בשמות של יחידות לוחמות בצה"ל - אגוז, יהלום וברדלס) שבראש כל אחת עומדים מד"צים מהנעורים. ביחד הם עוברים מסע קבוצתי שכולל קונספט מרכזי ותחרותי בכל יום. למשל: יום "הישרדות", יום "קצף וקצפת", יום "דיסני", יום "ששטוס",יום "ארצות העולם", יום "צבעים", יום "הפוך", יום "חזרה לגן" וגם אולימפיאדה כמובן - יבשה ורטובה. בסוף הנווה מוכרזת הקבוצה המנצחת שזוכה בגלידת טילון לחבריה. את הנווה ריכז והנהיג השנה טל עציון שמוביל את בית הילדים "שחף" (ד'-ו'), ובנו של זאביק עציון ז"ל, רבש"צ הקיבוץ שנהרג במהלך מילוי תפקידו מפגיעת פצצת מרגמה בסוף מבצע צוק איתן.

קהילת נירים פונתה מביתה יום לאחר השבת הארורה של השבעה באוקטובר, ולאחר שהתארחה ביטבתה מספר חודשים היא גרה ברובה במגורים זמניים בשכונת "הפארק" בבאר שבע. למרות כל האמור, על מסורת של עשרות שנים לא מוותרים כל כך מהר, גם במצב הנוכחי.

וכך כתבה הדס קרלינסקי, מנהלת החינוך החברתי בנירים, בתום ה"נווה קיץ": "מה הופך קיבוץ לחזק? מה מגדל ומצמיח אנשים לראויים? מה התפקיד של החינוך החברתי? הכל בכמה תמונות של מילים גדולות שנאמרות מהשבת הארורה. מה יש לנו פה? מסורת של עשרות שנים של נווה קיץ, מד"צים שלא מוותרים כי באף דקה לא ויתרו להם, ילדים מאושרים מהדברים החשובים: קבוצה, הדדיות, כבוד, מורל ומתודות של משחק וילדות יפה. אז הכל זוועה והחטופים במנהרות וכל כך עצוב, אבל פתאום יש אותם, שלא אשמים בכלום - אז עבורם הכל שווה. קיבוץ אחד קטן שעושה את הבלתי ייאמן בזכות התמדה, עקשנות, ערכים והגעגוע האדיר לבית".