מאמרכת

עמליה

חג שמח!

הגיע עת קציר - הקמה הזהיבה כולה והקומביינים החלו בקציר הזהב.

היבול השנה בינוני+, אך כמובן שאסור להתלונן. על כל טיפת גשם שירדה, אנחנו מברכים.

ערב חג השבועות עתה, ולמעשה זהו החג הגדול האחרון השנה, וכרגיל נחגוג את החג ברוב עם. שינויים יחולו השנה - לא עוד יציאה אל השדה לחגוג את חג הקציר, יציאה שבמשך השנים הלכה והתמעטה במספר המשתתפים. לא עוד הבאת ביכורים מסורתית, השנה שינוי – סיור שדות אחר הצהריים, מדי פעם, במקומות מעניינים, יעצרו את שיירת המטיילים וידגימו. ויספרו על הגידולים ומה קורה בכל קטע. ובערב - ארוחה חגיגית ליד הבריכה ועימה חג המחולות המסורתי.

יום העצמאות חלף, עבר לו, חג שהושקע בו הרבה וגם הניב פרי רב. נהנינו מאוד מחג פעיל זה, אחד החגים החשובים ביותר אצלנו. כל הכבוד לצוות שהשקיע ולכל האנשים הטובים ששיתפו פעולה, וכמובן לנערי המוסד ויובל לביא שעבד איתם על מפקד האש המרהיב.

גם ל"ג בעומר חלף עבר לו, משחק מחפשים את המדורה ויריות חיצים אליה, ומנהג חדש "ישן" - תספורת "חלָקֶה" לילדים בניצוחה של דפנה גלילי.

בשיחת קיבוץ החלטנו לפי הצעת הוועדה לביטחון סוציאלי, על פנסיה של 3.500 ₪ לחבר ובשיחה נוספת התלבטנו מה יהיה סכום הבונוס לחבר השנה. הוצעו שש הצעות ולבסוף הוחלט על 6.000 ₪ לחבר. נקווה שגם בשנים הבאות נמשיך לחלק בונוס לחברים.

לאחר שאורי רז סיים את תפקידו כמזכיר הקיבוץ וסילבינה אף היא מסיימת בימים אלה את תפקידה, לא הצלחנו למצוא חבר/ה שיסכים – תסכים למלא תפקיד זה. לכן, נאלצנו לחפש ולמצוא מזכיר/ה שכיר/ה. שכרנו את עמרם ירושלם ונאחל לו הצלחה בתפקיד הזה.

המערכת: עמליה, נמרוד, דבי.

עריכה ועיצוב: ניצה'לה.

צילום שכפול: דב.

יצחק שלו: אוחזת ענף שקד

רות

קול נהי תמרורים מנביאים אחרונים עוד נשמע ברמה

עגומים עוגבי תהילים ותופי תריעשר עמומים,

אף קול חרש איוב בגרדו מנסר והולך -

ולפתע:

דממה.

אין מטיף ומוכיח בשער,

אין זועק מעצמת מכאוביו, רק האיש מברך - "ה' עימכם!"

ועונים - "יברכך ה'!"

ומלקטים אחרי הקוצרים

וטובלים את הפת

וצובטים הקלי -

אם יפה המלקטת דיה,

ועשתה כאיפה שעורים...

אין כהן להכות בכיור

ונביא להכות בלשון, כי ישר כל-העם העובד

לא תידד שנת איכר בלילות

בלתי אם תעירהו אישה

וריחה - ריח קיץ מתוק...

וריח קציר,

ובשמת השדמה ...

יושבים הזקנים

וגואל הגואל,

אלוה - נותן הריון,

השכנות קוראות שם ליילוד.

וכמו איש לא ענה עוד בארץ ואיש לא שפך דמי אחיו.

וקין אחאב ואיוב - לא היו מעולם.

וכמו נח התנך הגדול מעמל נביאיו ומלכיו

ואל שדה-הלחמי כמו ירד לראות איך יקצרון, ואיך

בועז מוליד את עובד ועובד - את ישי וישי את דויד ---

אירית חפץ

כמה מילים בעקבות השיר ומגילת רות שעליה אמרו חז"ל "אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים "

מגילת רות נותנת זוית חדשה ללידתה של אומה שהרי דוד המלך הוא נכדה של רות המואביה והרי גם הגאולה שתבוא תביא לנו את משיח בן דוד והכל מנערה מואביה שאסורה לבוא בקהל ישראל.

אמירתה של המגילה היא שחסד, נועם הליכות, שלוה חקלאית חשובים לאין ערוך יותר ממוצא, גיור, ואפילו קיום מצוות.

המגילה שמה את מצוות שבין העשיר לעני כמצוות המרכזיות

אולי אם נחזור לקיימן יבוא הגואל?

רשמי סיור מגדלי אבוקדו ביולוגי בשווקי אירופה

נמרוד

בשנתיים האחרונות חברת אגרקסקו חידשה את סיורי מגדלי האבוקדו בשוקי היצוא , הסיורים האלה מתמקדים בשיווק האבוקדו הרגיל [לא ביולוגי]. בשנה שעברה פיט השתתף באחד הסיורים. כשחזר שאלתי אותו על אבוקדו ביולוגי , מה ראו ומה שמעו. תשובתו הייתה שהנושא בכלל לא עלה לדיון משום שרוב הקבוצה ומובילי הסיור לא קשורים לגידול זה. תשובות דומות שמעתי גם ממגדלי אבוקדו ביולוגי אחרים שיצאו לסיורים אלה, כתוצאה מכך פניתי לאיתן קורנט, מנהל הגידולים הביולוגים באגרקסקו [ומנהל מוצר של אבוקדו ביולוגי ] בבקשה לארגן סיור דומה עם דגש על האבוקדו הביולוגי. לשמחתי איתן הרים את הכפפה והשנה יצא סיור אחד של מגדלי אבוקדו ביולוגי [לצד שלושה מחזורים של מגדלי אבוקדו רגיל ] . הקבוצה הייתה מצומצמת למדי , 4 מגדלים ושני אנשי אגרקסקו, ההרכב המצומצם תרם לניידות מהירה ובפגישות השונות לקשר טוב מול האנשים המקומיים, הפגישות לבשו אופי של שיחות עבודה ולא של הרצאות כמו שקורה מול קבוצות גדולות יותר .

אז מה ראינו ואי- שוק שהתפתח מאוד בשנים האחרונות בנושא האבוקדו , האבוקדו הביולוגי מהווה 5% ממכירת האבוקדו הרגיל שאגרקסקו מוכרת כאן, [פרטים נוספים על אגרקסקו באנגליה אפשר לקבל אצל האחים לבית יבלונקה, יניב, ואייל, אשר עובדים שם או עבדו בעבר הקרוב]. לאנגליה מוכרים רק האס, וזה מכמה סיבות, ראשית אבוקדו ביולוגי מוכרים רק ברשתות השיווק, שנית הוא נמכר מוכן לאכילה [כל האבוקדו ברשתות השיווק נמכר כך], האס משנה את צבע הקליפה כאשר הוא מוכן, כך שהצרכנים רואים פרי ירוק הם חושבים שהוא לא מוכן. העבודה מול רשתות השיווק מסודרת לרוב בהסכמים שנתיים ופריסה מתוכננת של כמות ומחיר מתחילת העונה. ביקרנו אצל אחד הקניינים שעורך את ההבחלה וההכנה של האבוקדו לרשתות השיווק, המון המון עבודת ידיים, רוב הפועלים/ות מפולין ופורטוגל. לפני כעשור ביקרתי באותו המקום [ספולדינג] ואז היו הרבה עובדים אנגליים אשר מתגוררים באזור הקרוב . לדברי טכנולוג המזון - האיש הקובע - תוך חמש שנים את רוב הפעולות יעשו מכונות , כבר היום יש מכונות אשר בודקות את מוצקות הפרי ואורזות באריזה אחת שלושה פרות, אחד להיום, אחד למחר והשלישי למחרתיים. כך גם עקרת הבית יודעת באיזה סדר לאכול ולא ללחוץ כל פרי ולקבוע מי הכי רך, וגם לבוא תוך שלושה ימים לקנייה חוזרת להמשך אכילת האבוקדו. ערכנו ביקורים בסניפים של רוב הרשתות הגדולות וביקור בשוק פתוח אחד. החלק הביולוגי הולך ותופס מקום יותר ויותר, המודעות בנושא רק גדלה, מדברים על עליה של 20% בצריכת המזון הביולוגי מידי שנה ושנה . אולם בקרב העובדים ומסדרי המדפים אין הבנה לנושא, וכך מצאנו במדף הביולוגי גם מוצרי מזון שמוגדרים "מסחר הוגן" [קידום ועזרה לעולם השלישי, שווה כתבה נפרדת על המאבק בחברות הגלובליות], אלה לא מוצרים ביולוגים אבל יש להם "ניחוח" אופנתי [אמה תורמן מקדמת אותם] והם נתפסים כמגיעים ישר מהטבע, ולכן הצרכנים מתבלבלים בין שניהם .

המדינה השנייה שביקרנו בה היא גרמניה - כאן הסיפור שונה לגמרי למרות שגם כאן רוב מוצרי המזון נמכרים ברשתות השיווק [85%]. בגרמניה נושא החנויות המתמחות [חנויות טבע] מפותח מאוד, צורת המסחר כאן שונה. אין מרכז אחד שממנו מפיצים לכל המדינה, זו מסורת וצורת המסחר מימים ימימה, ימי גרמניה כהמון נסיכויות ובלי שלטון מרכזי אחד [בניגוד לצרפת, ששם השוק המרכזי בפריז "רנג'יס", תופס מקום מרכזי במסחר מוצרי המזון]. החלק היחסי של המוצרים הביולוגים גדול יותר [15% מהנפח הכספי של אגרקסקו בגרמניה הוא מהמוצרים הביולוגים], רשתות השיווק הגדולות והזולות [דיסקאונטרים ] מכניסות מותגים ביולוגים משלהן, יש תחרות על החלק הביולוגי בכל מקום והוא גדל והולך. אחת הרשתות הרגילות גם יצאה בהכרזה על 35% מהמוצרים כביולוגים. היום הם כבר ב 50% מהמוצרים הנמכרים מתוצרת ביולוגית ומגדירים כיעד להגיע ל 70% מהמוצרים תוך חמש שנים. למרות שזו רשת קטנה היא מושכת אחריה גם את הרשתות הגדולות יותר. בסקרים שונים שנערכו נמצא כי גם הגרעין הקשה של צרכני הביולוגי עוברים לקנות ברשתות השיווק במקום בחנויות המתמחות וגם נותנים למוצרים הביולוגיים שם דרגת אמינות גדולה כנקיים ובריאים יותר. את האבוקדו מוכרים בגרמני ירוק וקשה, כמה שיותר קשה יותר טוב. המשמעות לכך שכמעט כל תוצרת האבוקדו היא ירוקה או עגולה [ריד] כמעט ואין האס בגרמניה [על שמירת גרמניה כצרכנית ירוקה יש לשמור - בישראל האס תופס 30% בערך משטח המטעים. בעולם, ובמיוחד במסחר העולמי, הוא תופס 85% בערך] המקום הראשון שביקרנו בו בגרמניה היה בחברת שיווק [באזור דיסלדורף] שמתמחה רק במוצרים ביולוגיים [10,000 מוצרים בקטלוג] , משווקת רק לחנויות מתמחות [650 רובן בצפון ומערב גרמניה], זו חברה עם תפיסת עולם הוליסטית ואנתרופוסופית, המחסן והמשרד המרכזי בנויים בצורה הולמת להשקפת העולם, המון חלונות גדולים ושימוש באור טבעי, חללים פתוחים או שקופים במשרדים - כולל חדרי הישיבות - במקום עורכים קורסים וימי השתלמות בנושאים הביולוגיים, גם לעובדי החנויות המתמחות וגם לקהל הרחב. הם גם עוזרים ליזמים שרוצים להקים חנויות כאלה [כמו מט"י אצלנו] משלב בדיקת ההיתכנות, תכנון החנות, סקר צרכנים מקומי, הדרכת העובדים, כמובן תוך התחייבות שיקנו אצלם בשלוש השנים הראשונות. המחסן מסודר ומאורגן בצורה יפה ויעילה, בצד אחד מגיעות משאיות עם סחורה מהיצרנים או מהשדות, ובצד השני יוצאות משאיות לפי קווי החלוקה היום יומיים [יש שם מלקטים כמו במחסן של נירלט], שיטות אחסון ושינוע מתקדמות ביותר, כמובן שכל עובד הולך עם מסופון שבו מוגדרות הפעולות הנחוצות ואליו העובד מזין כל פעולה. החברה גם מקדמת מכירה של "חבילה ביולוגית " שקית - נייר כמובן - ובה ארבעה סוגי ירקות או ארבעה סוגי פירות, שקית משפחתית ושקית לבודד, כך שהצרכנים לא צריכים לבחור את המוצרים ויש להם מנות מוכנות. לסיכום המקום מעורר מחשבה על כיווני התפתחות אפשריים גם בארץ .

המקום השני שביקרנו בו הוא מפיץ לכמה רשתות שיווק פרי רגיל ופרי ביולוגי, מחסן מבולגן - כמו מחסן של מושבניק, הגדיר המושבניק שבינינו - ראינו פרי מכל העולם, פלפלים מישראל של אגרקסקו ושל ר.א.ן [ משווקי הפלפל מניראל], הבלגן הוא כזה שכנראה אין שם עבודה לפי יורפגאפ או איזו בצורה מסודרת . שמענו שם שהעדיפות בכל מוצר היא לגידול המקומי, ראשית כל, אחר כך לגידול באיחוד האירופאי, ורק אחר כך מוצרים מיובאים. ה"כחול לבן" שם מובן ולא צריך עידוד מיוחד [בלי להזכיר את הסבסוד הכבד של חקלאי האיחוד האירופאי], שם שמענו על בקשת האס גודל 10-12, זה גודל פרי בהאס שלא קיים כמעט, בכלל גרמניה מעדיפה פרי גדול לעומת אנגליה וצרפת, זו עוד סיבה שמוכרים שם פרי ירוק [אטינגר, פוארטה, פינקרטון] ולא האס קטן ושחור.

גם בגרמניה ביקרנו בסניפי רשתות השיווק ובחנות מתמחה אחת [בפרנקפורט]. החלק של הירקות והפרות הטריים באותה חנות הוא קטן יחסית, יש הרבה יותר שטח למוצרי חלב ובשר, שלא לדבר על מוצרים קשים ומוצרי קוסמטיקה וניקיון, יש גם אוכל לכלבים וחתולים, המעובד ממוצרים ביולוגים.

בשתי המדינות [אנגליה,גרמניה] קיבלו את פנינו מנהלי סניף אגרקסקו, קיבלנו הסברים מפורטים על כל מדינה ומדינה מבחינת עבודת הסניף וצריכת המזון במקום תוך דגש על מוצרים ביולוגים ואבוקדו במיוחד, משווקי המוצר - אבוקדו ביולוגי - ליוו אותנו בביקורים במקומות השונים ובסניפי הרשתות

נושא נוסף, שעלה בשתי מדינות ואצל המקומות שביקרנו, הוא הצורך בקשר הישיר בין היצרן לצרכן, שהצרכן יוכל לזהות פנים, פרצוף של מגדל ולא מוצר בלי מגדל.

בגד"ש - עת קציר הגיעה

עמליה נפגשה עם אוהד - מרכז הגד"ש

חיטה:

חיטה - כ-8,000 דונם; 1,200 דונם חיטה באמיתי. חיטה אורגנית – 1,500 דונם. שעורה - 600 דונם. אפונה - 250 דונם.

ממוצע היבול כ- 300 ק"ג לדונם, חיטה שגודלה שנה שניה ושלישית באותו השטח – יבול נמוך יותר, בשטח המושקה יבול גבוה יותר.

את החיטה הרגילה אנחנו משווקים לזכיין של המדינה.

לחיטה האורגנית חתמנו הסכם עם חברת "רענן שיווק", החיטה נמכרה לתעשית מזון לדגים, שנמכרת לחברה אירופאית וממשיכה לויט-נאם להאבסת דגים. החברה שכרה את הסילו והגרעינים ישמרו בו עד לייצור.

תפ"א:

זנים שונים : באמיתי כ-1200 דונם וליד הבית כ-1200 דונם.

אורגנים: 1000 דונם רק בבית, כולל תפ"א אביב.

כל הטיפול בתפ"א עובר דרך יח"ם ואגרסקו לשוק המקומי ולאירופה.

האורגני בעיקר לייצוא.

בוטנים:

גידול הבוטנים כ-2000 דונם. מזה ניסיון של 60 דונם אורגני.

הבוטנים משווקים דרך חברת "תנובות שדה" חלק בארץ וחלק לאירופה (הבוטנים בקליפתם). בארץ השיווק הוא בעיקר בבוטן מפוצח.

גזר:

320 דונם גזר רגיל, 150 דונם גזר ביולוגי ו-50 דונם גזר אורגני גמדי (שנה ראשונה).

פרסניפ:

100 דונם רגיל, 50 דונם ביולוגי.

יש השנה בעיות קשות בשיווק (באירופה היה חורף חם ולכן קשה לשוו