עלייה לקרקע-מגבולות לדנגור-מדוע לא הגבעה

דף הבית > בית המגן >  עלייה לקרקע-מגבולות לדנגור-מדוע לא הגבעה
 
 

מדוע לא הגבעה – הזורעים במדבר/בני מיטיב

חלה הפרעה באווירה השקטה, ששררה בחודשים הראשונים בגבולות.

מכוניות באות והולכות, מהנדסי הסוכנות ואנשי הכנה באים והולכים.

נפלה הברה באוויר: עומדים להעלות נקודות נוספות בסביבה.

הפרטים לא ברורים. איפה יעלו? מתי יעלו? מי יעלה? על כל פנים, אמרנו לעצמנו: נגמרה תקופת הניתוק והבדידות.

יום אחד הגיע הבא-כוח שלנו מן העיר. כינס אותנו לשיחה, פתח ואמר: "הדבר עדיין בגדר סוד. עומדים להעלות בימים הקרובים אחת-עשרה נקודות במקומות שונים בנגב. באזורינו תעלינה שתי נקודות, האחת – בדנגור, ממזרח, ושנייה ממערב, באדמות גרן."

"לנו – הוסיף ואמר – נוגע הדבר ישירות." האם נישאר כאן ב"גבולות"? או נעלה למקום החדש – דנגור?

בגבולות הרגשנו עצמנו כממשיכים. הלא נבנו הבתים וניטעו העצים הראשונים בידי קודמנו אנשי-חצור. ואלו, בדנגור יהיה הכל שלנו. נתחיל מבראשית.

ההתלהבות אחזה כאש.

פה-אחד הוחלט: מתחילים מבראשית.

בחצר בגבולות הלכו ונערמו חומרים: עצים, שלדי צריפים, וחומרי גידור, ו...אותם בלוני חמצן מוכרים, וכדי חלב בעלי התחתית הכפולה המשמשת סליקים להובלת נשק ותחמושת. ["סליק"-ליד בית המגן אפשר לראות אחד כזה, וגם כד חלב בעל תחתית כפולה].

במוצאי יום הכיפורים תש"ו היו מרוכזים במקום כל החומרים, וכל המכוניות עמדו עמוסות וחיכו לפקודה – לזוז!

המכוניות ערוכות היו מראש בשיירות. ופניהן בכיוון מקום – העלייה. הן היו מלאות וגדושות המוני חברים, ואורחים, ונציגי מוסדותינו, ופועלי סולל-בונה, ואנשי הסוכנות, וסתם כל אשר ידבנו-לבו להשתתף במיבצע- העלייה.

סמוך לחצות-הלילה ניתנה פקודת התזוזה.

השיירות יצאו לדרכן.

עשרות אורות פלחו את הלילה וריצדו על פני נתיבות החול הלבנות, שנתמשכו לאור המכוניות, הרחק-הרחק. הלב רחב וגאה ושירה פרצה ממכונית למכונית. עד כי היו כל השיירות נעות בים אדיר מתרונן, בנחשולי קולות קצובים תואמים המבקיעים בעבי הלילה.

הסתכלנו סביבנו על הדרך, שהייתה מוכרת לנו. אלא שעתה לבשה צורה לא נודעת עדיין, חגיגית, מוארת.

הנה הצאלה! – קרא מישהו. ומשמעו של דבר, שעברנו שבעה- קילומטרים, והנה כבר "אשל אחלווי" – התקרבנו עוד חמישה קילומטרים.

מתקרבים, מתקרבים, ולפתע עוצרים. יורדים מעל המכוניות. כקילומטר אחד לפנינו מזדקרת גבעת החול, היא דנגור.

למה עצרו?

מסתבר כי המכוניות הראשונות שקרבו אל הגבעה שקעו בחול.

המכוניות שלאחריהן מנסות לפרוץ קדימה בתנופה, ואף הן שוקעות. האחראים-לעלייה מתכנסים להתיעצות.

"הנקודה" חייבת לעמוד "על-מכונה" בטרם בוקר. לכשיבוא באנגלים – חייבת הנקודה להיות עובדה מוגמרת ומוקפת גדר.

אני מסתכל סביבי ורואה שעל אדמת קרן-קיימת אנו שקועים – חול יהודי הכשילנו; אדמה שהייתה מנוצלת על ידנו למיקשת אבטיחים.

ניגשתי לאותם שהיו שקועים בהתיעצות והערתי את אזנם לעובדה זאת.

נפלה ההכרעה: באשר שקענו שם תוקם הנקודה.

מיד ניפנה כל אדם לעבודה שהוקצתה לו. לא יצאו שעות מועטות והשטח היה מגודר כולו, ושלדי הצריפים עומדים-הכן.

---[ הוסף על ידי המביא לפרסום]
התמונות מתוך הסרט "בית אבי" שצולם ביום העלייה על הקרקע- באדיבות מיקי כהן

על עליית י"א הנקודות בויקיפדיה

סולל בונה- היסטוריה- על עליית י"א הנקודות- מסמכי ארכיון

קישור לדף פייסבוק של "בית המגן"