עלייה על הקרקע , י"א הנקודות , שקיעה בחולות

דף הבית > בית המגן >  עלייה על הקרקע , י"א הנקודות , שקיעה בחולות
 
 
עליית 11 הנקודות

תקוות אלה הציתו את חזון ההתיישבות וראשי היישוב, כגון בלאס, ספיר, הרצפלד ולוי אשכול החליטו בספטמבר 1946 להעדיף את הדרום והנגב, ולהעלות ארבעה עשר יישובים במקומות שונים בארץ, מהם אחד עשר ברחבי הדרום והנגב. האחריות למבצע עליית 11 הנקודות הוטלה על מפקדת ההגנה, והיא מנתה את יוסף רוכל (אבידר) למפקד המבצע. הפעולה תוכננה כמבצע פתע לילי והכל נעשה בבסיסים שונים מתחת לאפם של הבריטים, שלא חשדו במאום.

יום העלייה נקבע לשבת למוצאי יום הכיפורים תש"ז. מועד המבצע הוסתר אף מאנשי המוסדות ומאנשי הסוכנות. רוכל הטעה במכוון את אנשי הסוכנות ואת אנשי הקרן הקיימת בהודעה, כי יום העלייה יתרחש ביום ראשון בלילה. כך הצליחו שלוש מאות משאיות עמוסות ולמעלה מאלף איש לצאת כמתוכנן באין מפריע למשימתם.



השקיעה בחולות

מבין השיירות שיירה אחת נעה מערבה בדרום אל אדמת דנגור, מקום עלייתו של קיבוץ נירים. כך בשישי לאוקטובר 1946 במוצאי יוה"כ תש"ז במבצע עליית 11 הנקודות נעה חבורת הצעירים אל נקודת הקבע הנבחרת שלהם, אבל כקילומטר לפני מעלה דנגור שקעו המשאיות בחולות. רק בראשית 1947 התיישב הקיבוץ בנקודת הקבע המתוכננת בדנגור.

אברהם אדן (ברן), מחבורת המייסדים ולימים מאלופי צה"ל, כותב בספרו "עד דגל הדיו": "שיירה עמוסה של כעשרים וחמש משאיות עשתה את דרכה כשאנו מחולקים בכלי הרכב, יושבים על גבי המשא. (...) נסעתי בטנדר בראש השיירה כדי להוביל אותה אל היתדות שתקענו בשטח. הגענו עד למקום בו היה עלינו לעזוב את דרך העפר ולהעפיל אל הגבעה. השטח שם היה חולי והרכב שקע מיד ברדתו מן הדרך. (...) העובדה שהמכוניות שקעו בחולות שיבשה את התוכניות. טרקטור לא היה, התמרונים של הרכב קדימה ואחורה בעזרת דחיפות וצעקות לא הועילה הרבה. לא היה מנוס מלהחליט על הקמת היישוב במקום בו שקע הרכב".

קצת היסטוריה - אתר נירים 
דף "בית המגן" בפייסבוק.