כתבה ב"לב מונד"

החיים תחת לחץ בקיבוץ נירים.

Proche-Orient

Le long de la bande de Gaza, la vie sous tension dans le kibboutz Nirim

LE MONDE | 07.07.2015 à 12h23 • Mis à jour le 08.07.2015 à 14h51 | Par Piotr Smolar (Nirim, envoyé spécial)
En savoir plus sur http://www.lemonde.fr/proche-orient/article/2015/07/07/le-long-de-la-bande-de-gaza-la-vie-sous-tension-dans-le-kibboutz-nirim_4673900_3218.html#kKTultz69dASyBLd.99

Il ne restait qu’une heure à survivre. Une heure, et la guerre prendrait fin. Les Israéliens et le Hamas allaient proclamer un cessez-le-feu, après cinquante et un jours d’hostilités. Une heure de trop. L’après-midi s’achevait, en ce 26 août 2014. Un tir de mortier est tombé au milieu du kibboutz Nirim, non loin de l’école. Deux personnes sont mortes, dont le coordinateur de la sécurité, au sein de cette communauté presque collée à la frontière est de la bande de Gaza. Une cible facile pour les combattants palestiniens.

Un an a passé depuis le début de la guerre, la troisième en six ans. Au visiteur de passage, le kibboutz offre un visage séduisant. L’herbe a une coupe impeccable, les oiseaux conversent, les palmiers font les fiers, l’odeur des fleurs est portée par la bise. Tout est calme. Tout est illusoire. On s’en rend compte en découvrant les abris, ces blocs de béton dans lesquels adultes et enfants doivent se précipiter en quinze secondes, dès le déclenchement de l’alerte. Il y a en a une dizaine dans le kibboutz, bornes d’une angoisse collective qui ne disparaît jamais vraiment.

Pendant l’opération « Bordure protectrice », les soldats avaient investi les lieux. Une unité de sauvetage avait pris l’école pour base. Elle ramenait les blessés de la bande de Gaza, lors de l’opération terrestre. Les enfants, eux, avaient été évacués vers une autre communauté, à 200 km plus au nord, avec le tiers de la population de Nirim, soit 360 personnes. Arnon Avni, 62 ans, est resté. Ses parents comptèrent parmi les pionniers du kibboutz, en 1946, avant même...

L’accès à la totalité de l’article est protégé

En savoir plus sur http://www.lemonde.fr/proche-orient/article/2015/07/07/le-long-de-la-bande-de-gaza-la-vie-sous-tension-dans-le-kibboutz-nirim_4673900_3218.html#kKTultz69dASyBLd.99

http://www.lemonde.fr/proche-orient/article/2015/07/07/le-long-de-la-bande-de-gaza-la-vie-sous-tension-dans-le-kibboutz-nirim_4673900_3218.html

תרגום חופשי שנעשה על ידי רוני עוזר, יש גם רשימת תמונות שמופיעה בכתבה עצמה.

תודה על התרגום .

כתבה ב"לב מונד"--- החיים תחת לחץ בקיבוץ נירים.

נשארה רק שעה להחזיק מעמד. שעה והמלחמה תיגמר.

הישראלים והחמס הכריזו על הפסקת אש לאחר חמישים ואחד ימי לחימה (פעולות איבה).

שעה אחת יותר מידי.

אחר הצהרים הגיעה . 26-8-2014. ירי פצמרים קטלני נפל במרכז הקיבוץ, בסמוך לבית הספר.

שני אנשים נהרגו ביניהם מתאם הבטחון.

קהילה זו ה"דבוקה" כמעט לגבול עם רצועת עזה היא מטרה קלה ללוחמים (השתמשו במושג זה)

הפלסטינאים.

שנה חלפה מתחילת המלחמה - השלישית תוך שש שנים.

לצופה המתארח הקיבוץ מגיש פנים מפתות של דשא חתוך למשעי, צפרים מצייצות (משוחחות)

הדקלים זוקפים ראש, וריח הפרחים נשא ברוח הקלילה הכל שקט,שליו. הכל אשליה.

קוביות הבטון אליהם צריכים הילדים והמבוגרים להמלט תוך 15 שניות מהשמע האזעקה. יש כעשר כאלה בקיבוץ. תולדה של חרדה קולקטיבית שלא נעלמת לגמרי אף פעם.

בזמן המבצע תפסו חיילים את המקום. יחידת חילוץ ישבה בבית הספר כבסיס אליו הביאו פצועים מהמהלך הקרקעי ברצועת עזה. בזמן שהילדים וחלק מהמבוגים שונו לקהילה אחרת כ-200 ק"מ צפונה . (כ-360)

ארנון אבני . 62 נשאר. הוריו היו בין מייסדי הקיבוץ ב-1946..... אחרי נקודה זו כתוב מי שרוצה המשך לשלם..

תמונות:

1/11 - מחוץ לקיבוץ - שנה חלפה מאז "צוק איתן"

2/11 גדר הרשת המסולסלת שמאחוריה המבנים והאנשים של הקיבוץ.

3/11 - ענת חפץ . בת 37. נבחרה זה עתה למזכירת הקיבוץ (ראש הקיבוץ בתרגום מילולי) למרות

שהיגיע למקום רק ב- 2010 עם שני ילדיה ובעלה יליד נירים. מתרגמת ועיתונאית בעבר. מכינה כעת את הדוקטורט שלה על הזכרון הקולקטיבי ואופן חגיגת החגים הלאומיים בחמישה קיבוצים בנגב.

4/11 - מחסה "אנטי אוירי" ממוקם ליד חצר בית הספר של הקיבוץ.

5/11 - מבט פנימי לבית הספר. בזמן "צוק איתן" תפסו החילים.... (ראה למעלה)

6/11 - מחסה אנטי אוירי. בכל קונפליקט חדש הקיבוץ משפר את אמצעי הבטחון, הציוד והארגון. לכל הבתים הוצמד חדר בטחון וקירות בטון נבנו סביב מבנים רגישים.

7/11 - מאז הקיץ האחרון כל תושב קיבל עליו לגדל ירקות בחלק מהגינה הציבורית (? משהו כזה)

8/11 - בגן הירק הציבורי.

9/11 - כאן הסיפור אינו מסתיים לעולם (ההסטוריה חוזרת על עצמה?) מסבירה ענת - מזכירה ודוברת של קיבוץ נירים - מסתמכת על ההסטוריה המקומית הט(ת?)בועה בנרטיב הציוני.

ב-1948 הקיבוץ שכן דרומה למקומו הנוחכי. זו היתה הקהילה הראשונה שהותקפה ע"י המצרים. היו 8 הרוגים במקום אבל המצרים (נעצרו) לא עברו הלאה.

10/11 - למתארח הצופה בקיבוץ..... ראה למעלה

11/11 - תצפית ישנה מתקופת הקמת הקיבוץ.