בצלאל (צאלל) איתן בן יוסף ומינה, נולד ב-11.2.1926 כ"ה בחשוון תרפ"ו, בשטוטגרט שבגרמניה, הוריו נהרגו בימי הגזירות בגרמניה הנאצית, ובצלאל יחד עם אחיו, עלו ארצה בשנת 1940.

עם עלותו ארצה, למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, והמשיך את לימודיו בבית הספר כדורי. מאוד אהב את לימודיו וראה עצמו איש אדמה וחקלאי.

בתום לימודיו הצטרף צאלל, יחד עם ידידו יודלה צפתי, לגדוד "ניר" של הפלמ"ח, שישב באותה עת בתל עמל, והתמסר לעבודתו על הטרקטור.

מיד בתחילת הדרך, היה שותף לשמחה ולכאב, ואכן, רב הכאב שעבר עליו. אחיו היחד, נהרג באותה שנה, בשדות עין החורש, מכדור בריטי. נראה כי מציאות אכזרית זו, במקום להכריעו, מצאה בקרבו כוחות נפש עצומים ותאווה אדירה לחיים.

בפלמ"ח, עבר קורס מכי"ם, ועם תום שנת השירות ירד לנגב. בתקופה מסוימת עבד בהנחת קו צינור המים לנגב, ואחר כך הצטרף לדנגור.

קיבל על עצמו להיות מרכז משק, וראה בו את מפעל חייו. מן הרגע הראשון ניסה להוביל את המשק להתבססות, ריכז את הנושאים המשקיים ותכנן תכניות לפיתוחה של הנקודה.

בלב ההתקפה על דנגור, רץ בתעלות הקשר, למסור הודעה, לאחר שנותק הקשר הטלפוני עם העמדה הקדמית, וכך נפגע.

בצלאל איתן, נפל ב-15.5.1948 ו' באייר תש"ח, ונקבר בקבר האחים שם.

בן 22 היה במותו. לאחר המלחמה הועבר למנוחת עולמים לבית הקברות בנירים.