הנצחה

דף הבית > הנצחה
 
 
חפש

מוקי (משה) מונק

  • תאריך לידה
  • 06/03/1937 
  • תאריך לידה עברי
  •  
  • תאריך פטירה
  • 27/07/2016 
  • תאריך פטירה עברי
  •  
  • מקום קבורה
  • נירים 

אבא,

וודאי היית שמח לראות את כל האנשים שבאו לחלוק לך כבוד אחרון. אין ספק שבמובן הזה הקהילה הקטנה בנירים נרתמת בצורה נפלאה.
אהבת מאוד את נירים, והיית גאה בקיבוץ ובחלקך בו. הקפדת למלא את התפקידים שנראו לך חשובים, ריכזת את
הפלחה במשך שנים ארוכות, ושמחת כאשר מיכה הצטרף לצוות, ולזמן קצר עבדנו שלושתנו בקיבוץ.
אני זוכר שהסכמת להיות מזכיר הקיבוץ אפילו שהתפקיד דרש שתצא ללימודים, דבר שמאוד הלחיץ אותך. כולנו
היינו גאים בך כשהלכת ללמוד, ומילאת את התפקיד בדרכך, תכליתי ומחפש את הפתרון הפרקטי, שיהיה בסדר לכולם..
אהבת את פינת החיים שבנית כאן בנירים ; הבית, הגינה, והעבודה שלך במסגריה. הפסקות הקפה בדיוק בזמן, מנוחת
הצהריים היומית, העיתון והתשבצים שפתרת בשטף, אהבת והוקרת את המוכר והידוע. מעולם לא שמעתי אותך מתלונן או מבקר את המערכת, בעינייך נירים היה המקום האידיאלי לגור ולגדל משפחה.
היו לך מערכות שלמות של חוקים וכללים שתחמו את עולמך, כך הרגשת נוח ואנחנו נתגעגע ״לייקיות״ שלך שתחסר לנו כעת כיוון שהיתה חלק מרכזי מרקמת חיינו כמשפחה.
בחודשים האחרונים בעקבות המחלה בילינו יחד יותר, בתקופה זו התוודאתי לדברים שלא ממש הכרתי, ראית אותך נלחם במחלה הנוראית בדרכך, מחפש פתרונות, לאמתלונן ובעיקר שומר את הלבטים הקשים בבטן, חולק רק עם אמא, העיקר לא להקשות מידי על הילדים.
לאחרונה התנסית בדברים חדשים שעבורך היו מרחיקי לכת, טיפולים אלטרנטיביים, שיחות עם בעלי מקצוע ודברים
אחרים שרק לפני שנה לא היו באים כלל בחשבון. הסכמת לנסות הכול ומכול דבר לקחת קצת, מה שמתאים לך..
בתקופה הזו היה לך חשוב שאבוא לבקר יותר, היה לך חשוב לדבר עם כל הילדים בטלפון כל יום אפילו אם שיחה מאוד קצרה.
ראיתי מקרוב את מערכת היחסים הקרובה עם אמא, כל אחד עשה את חלקו, היא דאגה וחקרה, רשמה כל פרט ניתחה את התוצאות ואתה קיבלת את המידע, שקלת אותו ונהגת בדרכך, בלי החלטות דרמטיות, הלכת בקו שבחרת ועשית כמיטב יכולתך לחיות עם המחלה.
היית מאוד גאה בנו ושמחת לראות שאנחנו מסתדרים ומתמקצעים כל אחד בתחומו, אני זוכר שבאחד הימים בהם
הגעתי לביקור, קיבלתי הרבה טלפונים מלקוחות, בין לבין שאלת אותי בהתפעלות מי זה ומה הוא רוצה.. בערב אמרתי לי כמה אתה גאה בהצלחה של כולנו, שאנחנו עצמאים וכל אחד בדרכו מתפרנס יפה ומגדל משפחה.
אבא שלי, עזבת אותנו מוקדם מידי ללא ספק, כולנו התפללנו שתגיע לחגוג 80 שנה וכמעט הצלחת. אני מרגיש שגם את הסיום עשית בדרכך, מהר תכליתי ובזמן שהתאים לך.
מקווה שטוב לך איפה שאתה נמצא, אולי אתה אפילו שומע אותנו ואני מקווה שזה עושה לך טוב… תמיד רצית רק
בטובתנו ובדרכך העברת לנו שהכי חשוב להיות בן אדם, לכבד את הסביבה ולשאת בנטל. את הערכים האלו הדגמת לנו כל ימי חייך וכולנו לוקחים אותם איתנו לכל אשר נלך

משפחת מונק


בדרכו האחרונה

לפני 18 שנים אני עמדתי כאן בקיבוץ ודברתי בעברית בחתונה שלי. בפעם ההיא יפית תרגמה את המילים שלי לעברית ואני קראתי אותם באותיות אנגליות. היום אני קורא בעברית. הסיבה היחידה שאני יכול לדבר עברית היא
בזכות הסבלנות והנדיבות של מירי ומוקי שקיבלו אותי למשפחה שלהם.
כפי שהמשפחה היתה חשובה למוקי כך גם הקהילה בנירים היתה חלק מרכזי בעולמו. להבנתי הוא היה אדם מרכזי בקהילה ואנשים ראו בו אדם שאפשר לסמוך עליו לעשות את הדבר הנכון.
באופן אישי אזכור את כל החופשות הרבות שעשינו יחד באנגליה ובישראל ועד כמה מוקי נהנה ממקומות חדשים.
אני גם זוכר את הבדיחות שלו שלעיתים הייתי היחיד שהבין והעריך.
זה מאוד מתאים, בעיני, שהוא נקבר כאן בנירים שאהב ושכולנו נכנסנו לבית העלמין דרך השערים שהוא עיצב
וייצר.
אני אזכור אותך בחיבה

פול דיוויס