הנצחה

דף הבית > הנצחה
 
 
חפש

ראובן גולן

  • תאריך לידה
  • 06/12/1946 
  • תאריך לידה עברי
  •  
  • תאריך פטירה
  • 08/08/2014 
  • תאריך פטירה עברי
  •  
  • מקום קבורה
  • נירים 
קודקוד,
התעוררנו היום לעולם חדש, אחר, שבו מדברים עליך וכבר אי-אפשר איתך. המחשבה על הפרידה ממך היא בלתי נתפסת, ובכל זאת נראה שהפעם אנחנו באמת נפרדים.
אני נזכרת באין-סוף רגעים בחייך ובחיינו, מיוחדים ורגילים, במשפטים שלך שנחרתו והפכו לשפה יום-יומית שלנו, במחוות שלך ובמנהגים שהיו שמורים רק לך וליוו אותנו כל חיינו. בפשטות שהיתה בך וכבשה לבבות, בחוש הצדק והמוסר שהטבעת בנו, בהומור שדרכו הסתכלת על החיים ובאהבתך למוזיקה ולטבע; אין נקיק בנגב שלא הכרת.
היית יקר לכל מי שנקרה בדרכך במהלך חייך, לאלו שעבדו אתך ולאלו שזכו לפגוש אותך בדרכים אחרות. אהבת את מה שעשית, את השדות, הנוי, המתמיד, ואנחנו – תמיד אנחנו.
אבא, היית עמוד האש לפני המחנה, האי הבטוח שאליו הפלגנו והעץ הענק שבצילו יכולנו לנוח. היינו נותנים הכול כדי לשמור אותך עוד קצת איתנו, לעוד ארוחת שבת עם הילדים, הנכדים, אודי ואביבה, לעוד כוס תה במרפסת, לעוד סיפור על תקופה שלא תחזור.
אבא, אנחנו רוצים להגיד לך תודה על מה שנתת לנו כל חיינו, אהבה אין- סופית והידיעה שיהיה בסדר – קודקוד בשטח.
תודה שנתת לנו להיפרד ממך כמו שרצינו, וחיכית בסבלנות עד שתושלם המשימה. ביקשת שנודה לאביבה על כל השנים שלכם ביחד, על שטיפלה בך בגבורה, באהבה ובמסירות אין-קץ.
ביקשת שנשמור עליה, וכך יהיה. איש מיוחד במינו שלנו, איש הארץ והאדמה, איש הנגב, תחסר לנו כל-כך, אבל תהיה בטוח שאתה משאיר אחריך משפחה חזקה ומפוארת. אנחנו גאים בך על כל המלחמות שניהלת, אבא, בחייך, וגם על המלחמה האחרונה.
תמיד תישאר איתנו, אבא.
אוהבים, הילדים.
יערה


אבא שלי. יקר.
כל-כך הרבה לספר, ולא קל להחליט מה נכון ומה לא. אז אני אעשה את זה קצר ולעניין, כמו שאהבת.
היית אדם אהוב, וככל שהתבגרתי הבנתי יותר ויותר עד כמה; בזכות הלב הרחב, הנתינה האין-סופית והרצון לעזור איפה ומתי שרק צריך אותך. כזה היית, אבּוּש, איש טוב כל-כך, כל מי שפגש בך ראה את זה ישר.
הסבת לי תמיד גאווה, תמיד ידעתי שיש לי גב, וגדלנו כולנו בידיעה שאתה תבוא לעזרתנו מתי והיכן שנזדקק לה. תתמוך, תכיל,  לרוב גם תבליג, ותקבל אותנו עם יותר אהבה בכל פעם.
איש של עבודה. אדם חרוץ ופשוט. אדם צנוע, אוהב אדם וחי. מצאת הנאות בדברים קטנים של יום-יום, ולימדת אותנו את זה.
איש של שירה. איש של בישול צמחוני, כמובן. איש של אישה. רומנטיקן בסתר. איש של משפחה, של קיבוץ, של נירים.
אבא, אבא שלי, אינני יודע אם אתה שומע, אבל אני אמשיך לדבר אליך ולשיר לך שירים שאהבת. אני מודה על כך שהיתה לך את אביבה, אישה מדהימה ואמיצה שעזרה לך להילחם עוד ועוד במחלה שאכלה אותך. ראיתי כמה כוח היא נתנה לך – יום-יום,  שעה-שעה. כמה אהבה אותך, כמה הייתם קשורים זה לזה.
אבא, גם ברגעים האחרונים היית איש שכולו אהבה – אהוב, אוהב ונאהב.
אוי אבא שלי, די, נגמר הכאב. תנוח, אל תדאג. אנחנו נמשיך איפה שאתה הפסקת. אנחנו התגאינו בך תמיד, ואנחנו גאים בך עכשיו.
ילדיך, נכדיך, אחיך ואישתך.
יואב