מדור שירה ורוח / אלמוג חולות
התחלות חדשות
גַּם הַשָּׁנָה/ לֵאָה גולדברג
כֹּל שִׁנָּה ושִׁנָּה מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא
וְעוֹלָה הַחַמָּה וְיוֹרֵד הַמָטָר.
כֹּל שָׁנָּה וְשָׁנָּה אֲדָמָּה מִתְחַדֶּשֶׁת,
מַלְבִּין הֶחָצָב וּמַזְהִיב הֶהָדָר.
כֹּל שָׁנָּה נוֹלָדִים אֲנָשִׁים לָרוֹב
לִדְמָעוֹת, וְלִצְחוֹק, לְאֲחוָה וְשִׂנְאָה.
יֵשׁ מִישֶׁהוּ הָרוֹצֶה רַק טוֹב- גַּם הַשָּׁנָה.
כשהתבקשתי לכתוב מדור שירה על נושא ההתחלות החדשות, הדבר הראשון ששאלתי את עצמי הוא איך אפשר לחדש – הרי בכל שנה מגיע הסתיו, בכל שנה אנחנו מאחלים שתהיה שנה טובה יותר מקודמתה, בכל שנה יש איזו תקווה, ואולי התעייפנו קצת מהגלגל הקבוע הזה - מהרוטינה. אולי התעייפנו. אולי התייאשנו. אולי אנחנו כבר לא מאמינים שאפשר – שאפשר להתחיל מחדש, שאפשר לשנות, שאפשר לחדש, אולי אנחנו כבר לא מאמינים שאפשר קצת אחרת.
אבל חיה לוי עמדה כנגדי ואמרה לי דברים אחרים:
הכל אני יכולה לשנות / חיה לוי
הַכֹּל אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת.
לְמָשָׁל, אֶת הַצֶּבַע וְהַזְּמַן שֶׁל מַה שֶּׁזָּכַרְתָּ
וְאֶת הָאֹפֶן בּוֹ מַרְמִיטוֹת יְשֵׁנוֹת.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת מֶה חָלַמְתָּ בַּלַּיְלָה
וּמַה תַּרְגִּישׁ כְּשֶתִּתְעוֹרֵר.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַגֶּשֶׁם, זֶה קַל,
וּקְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה, אֲבָל אֶפְשָרִי,
לְשַׁנּוֹת אֶת צוּרַת הַחַרְגּוֹלִים.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת בַּרְוָזִים.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַשִּׁירִים שֶׁל אַלְתֶּרְמַן
וְלִכְתֹּב אוֹתָם בְּמִלִּים חֲדָשׁוֹת וּבַחֲרוּזִים אֲחֵרִים.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת גּוֹרַל הָאֱדוֹמִים וְהַיְּהוּדִים
וְאֶת עֶרְכָּהּ של מְנָיַת טֶבַע בַּבֻּרְסָה הָאָמֵרִיקָאִית.
הַכֹּל אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת.
אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגְדִּיל אֶת הַשִּׂמְחָה בָּעוֹלָם וּבַנֶּפֶשׁ.
אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת הַכֹּל
ואֲנִי מַתְחִילָה
ומשהו במילים הללו לכד אותי. כי היא צודקת. ואם היא יכולה. אולי אני יכולה.
במה זה תלוי? רק בהחלטה? רק להחליט שאני רוצה אחרת. רק להחליט שאני רוצה?
דיו/גיורא פישר
אֲנִי דַּף לָבָן
וַאֲנִי מַחְלִיט
בְּאֵילוּ צְבָעִים אֶשְׁתַּמֵּשׁ.
גַּם אִם דְּיוֹ יִשָּׁפֵךְ
וְכֶתֶם יָצִיף אֶת דַּפַּי
אֶקְפֹּץ אֶגְרוֹפִי וְאַמְשִׁיךְ
לְנַסּוֹת
לְהַחְלִיט:
אֲנִי דַּף לָבָן
גיורא פישר יליד 1951 הוא משורר שאני כל כך אוהבת. הוא איש פשוט, רפתן, ומורה לתנ"ך, שחי במושב אביגדור וחי את חייו, עד שבשנת 2002 שכל את בנו בפעילות בג'נין. ומאז, מאז הוא כותב שירים. והשירים שלו נעדרי קישוטים. הם פשוטים וברורים, המילים מעטות, הכאב ונסיון החיים וגם התקווה נוטפים מכל מילה.
והוא אומר לנו שלא מספיק לרצות התחלה חדשה בחיים. צריך להתאמץ ולהתעקש ולנסות. לא לוותר, גם כשקשה ויהיה קשה.
בסדר אומר לעצמו הקורא הנאמן. או הקוראת כמובן, בסדר אלמוג, שכנעת אותי.
אני איתך.
אני מאמינ/ה שאני יכול/ה לשנות. אני מוכנ/ה להתאמץ. לצאת לדרך חדשה, ליצור לעצמי התחלה חדשה, אבל מאיפה. מאיפה להתחיל? במה להתחיל?
הכל מהתחלה/יעל קלו מור
וְאִם יִתְּנוּ לָךְ לְהַתְחִיל
הַכֹּל מֵהַתְחָלָה
הַכֹּל מֵהַתְחָלָה
מֵאֵיפֹה אַתְּ מַתְחִילָה
מֵאֵיפֹה אַתְּ מַתְחִילָה
קְחִי לָךְ רֶגַע לַחְשֹׁב
זוֹ שְׁאֵלָה חוֹצַת שָׁנִים
חוֹצַת יָמִים
חוֹצַת הֲגָנוֹת
זוֹ שְׁאֵלָה חוֹצַת אֵרוּעִים
מְרִימָה מָסַכִּים
מְצִיפַת תְּמוּנוֹת
וּבְכָל זֹאת
וְאִם הָיוּ נוֹתְנִים לָךְ לִבְחֹר
מֵאֵיפֹה אַתְּ מַמְשִׁיכָה
מֵאֵיפֹה אַתְּ מַמְשִׁיכָה
כְּמוֹ הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת
כְּמוֹ הַזְמָנָה לְמִנְהֶרֶת הַזְּמַן
כְּמוֹ הַכֹּל שׁוּב נִתָּן
וְאִם תִּשְׁמְעִי
אוֹתָךְ עוֹנָה
בְּדִיּוּק כָּאן
בְּדִיּוּק מִכָּאן
מאיפה להתחיל שואלת גם יעל קלו מור – בדיוק מכאן. היא עונה לכם ולה ולי. בדיוק מכאן. מהמקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו. מה הכי כואב לכם? את מה הכי הייתם רוצים לשנות? מה הדבר שבו אתם מרגישים תקועים? שבו אתם רוצים ליצור שינוי? משם תתחילו. שם תחליטו. שם תתאמצו. שם תסכימו לחלום.
החלטות / בוריס א' נובאק (תרגום: טל ניצן)
בֵּין שְׁתֵּי מִלִּים
בַּחֲרוּ בַּשְּׁקֵטָה יוֹתֵר.
בֵּין מִלָּה לִשְׁתִיקָה
בַּחֲרוּ לְהַקְשִׁיב.
בֵּין שְׁנֵי סְפָרִים
בַּחֲרוּ בַּמְאֻבָּק יוֹתֵר.
בֵּין אֲדָמָה לְשָׁמַיִם
בַּחֲרוּ בְּצִפּוֹר.
בֵּין שְׁתֵּי חַיּוֹת
בַּחֲרוּ בְּזוֹ הַזְּקוּקָה לָכֶם יוֹתֵר.
בֵּין שְׁנֵי יְלָדִים
בַּחֲרוּ בִּשְׁנֵיהֶם.
בֵּין עָוֶל גָּדוֹל לְקָטָן יוֹתֵר
אַל תִּבְחֲרוּ בְּאַף אֶחָד.
בֵּין תִּקְוָה לְיֵאוּשׁ
בַּחֲרוּ בַּתִּקְוָה:
אוֹתָהּ תִּתְקַשּׁוּ יוֹתֵר לָשֵׂאת.
ושני איחולים אחרונים ממני אליכם לשנה החדשה.
שתי ברכות אחרונות. שאני מאחלת לכם ולי בתוך שלל האפשרויות ובזמן שבין הזמנים.
האחת שיקרו לכם דברים נפלאים השנה.
אולב האוגה הוא משורר נורבגי, אדם מתבודד, דכאוני, שמייצר סיידר למחייתו ומגדל עצי תפוחים, וששיריו עוסקים במערכת היחסים בין האדם לטבע בפיורדים הקפואים שביניהם הוא חי. ודווקא הוא – בודד ועצוב מוצא בתוכו הבטחה לחלום נצחי עבור כולנו.
זה החלום/ אולב האוגה
זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה:
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם,
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת,
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ,
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ,
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ,
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.
והברכה השניה שלי היא מאוד אישית, היא ממני אלמוג אליכם ואלי. כי אני אוהבת חיים שהם עזים וצבעוניים ומלאים. אז אני מאחלת לכם לא רק שיקרו לכם דברים טובים. אלא גם שתצעקו את זה מראשי הגגות. כי מגיע לנו לכולנו להיות מאושרים.
אַל תַּעֲשִׂי מֵהַשָּׁנָה הַזּוֹ דְּרָמָה/טלאור סוֹפֵר
אַל תַּעֲשִׂי מֵהַשָּׁנָה הַזּוֹ דְּרָמָה
בְּעֶצֶם, אִם אַתְּ רוֹצָה תַּעֲשִׂי
תִּתְרַגְּשִׁי מִכָּל דָּבָר קָטָן
תְּנַסִּי, תִּתְרַסְּקִי, תִּצְחֲקִי, תִּכְעֲסִי
תַּגִּידִי מִלִּים כְּמוֹ, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה
הָזוּי, מְטֹרָף, אֵין דְּבָרִים כָּאֵלֶּה
אוּלַי זֶה עָדִיף מִלּוֹמַר בְּסוֹף הַשָּׁנָה
שֶׁהַהַצָּגָה הָיְתָה מְשַׁעֲמֶמֶת
וְהַקָּהָל הִתְאַכְזֵב וְהָלַךְ
תַּעֲשִׂי מֵהַשָּׁנָה הַזֹּאת דְּרָמָה
הִנָּהּ הַבָּמָה כֻּלָּהּ
שֶׁלְּךָ.
אז שתהיה לכולנו שנה נפלאה. מלאה בהתחלות חדשות. מלאה בדרמה ובעניין. מלאה בבחירות מיטיבות. שנסכים להעז ולסמן מה אנחנו רוצים, ואז להתאמץ כדי להשיג את זה, ושנזכור תמיד, שלמרות שהחיים חוזרים על עצמם הם כל הזמן שונים והם מלאים בהזדמנויות מופלאות לשנות.
שנה טובה.
מתנת בונוס
אוהבים גם מוזיקה?
חבר טוב שלי הציע שנוסיף לכתבה לא רק שירים כתובים אלא גם שירים בהשמעה. מוזמנים ללחוץ על הקישור או לסרוק את הברקוד בטלפון והוא מקושר לפלייליסט של שירים שעוסקים בהתחלות חדשות כדי לעשות לנו נעים בעוד צורה. אם זה יצליח ננסה לצרף אחד כזה לכל כתבה.
https://open.spotify.com/playlist/6XxmZZKozRTrm5iMHLasGc?si=d6ca21ff71bc4ff2
