יוסף אחיטוב-חוזר אל סמטאות ילדותי- פרק הצבא

דף הבית > בית המגן >  יוסף אחיטוב-חוזר אל סמטאות ילדותי- פרק הצבא
 
 
צה"ל
נערך איתנו הסכם על פיו נחשבנו כחיילים לכל דבר. כדי ששהותינו בנירים תחשב לשירות צבאי,
היה עלינו להתחייב להיות בנירים שלוש שנים. מי שלא הסכים לכך עבר לצה"ל.
נשארנו בשלבזה 13 איש מחברת-הנוער.
קיבלנו תעודת חיילים ויצאנו לקורסים מקצועיים. זה היה הסכם ייחודי: מחוילים ללא גיוס.
בתום שלושת השנים חילקו אותנו ליחידות. אני יצאתי לקורס מכי"ם בחיל השיריון.
בשנת 1956 בזמן מבצע סיני היינו חיילים והייתי בסיני.
במלחמת יום כיפור הייתי מגויס במילואים לתובלה והובלתי טנקים לרמה.
לא הייתי ממש בקו האש אבל ליוויתי את החיילים. בזמן מלחמת יום כיפור כאשר הייתי ברמה,
פתחו עלינו באש. את הטנקים הובלתי מקסטינה בדרום עד הרמה בצפון.
מדובר בגוררת שמתחברת למכלית דלק, או מים או למוביל טנקים.
היו פעמים שהתחברתי למכלית מים או דלק והיה עלי ללוות את החיילים בצמידות מלאה,
בעיקר ברמת הגולן שם לא היו נקודות דלק ומים. בשנת 1978 ויתרתי על הרשיון לגוררת.
ומשנת 1980 גם על הרישיון למשאית.
מארץ גושן )ממערב לתעלת סואץ( כותב יוסף גלויית תודה לעופרה.
עופרה שלום רב!
זה עתה חזרתי מחופשה, וחיכתה לי הפתעה באוהל. אחת מהחבילות שלך, אם לא עשיתי
זאת בבית אעשה דרך הגלויה. אני מודה לך על החבילה ועל הטיפול בחיילים. אף כי אינני
מחובבי הממתקים, נעים לדעת שיש מחשבה בעורף. היית צריכה לראות כיצד החבר'ה שלי
שמחים לחבילות. לפחות כאילו הן מגיעות אליהם באופן אישי והדבר גורר אחריו ויכוחים
על יתרונות של חברי הקיבוץ החל מהתנאים הסוציאליים ועד לבחירות. ושוב תודה וחן
חן.