שובך היונים של אפרים אורי ז"ל

דף הבית > בית המגן >  שובך היונים של אפרים אורי ז"ל
 
 

     

 

אורי אפרים

תאריך לידה01/01/1926

תאריך פטירה15/05/1948 תאריך פטירה עבריו' באייר תש"ח

מקום קבורה נירים-דנגור

                           

שובך היונים של אפרים אורי ז"ל

נכתב ע''י אליק גינזבורג שגיא

אפרים היה המבוגר בין ילדי צופית. בתקופה ששהה בצופית הוא היה גם מנהיגם. הוא היה שכני ומגיני. אף אחד לא העיז ל''געת'' בי, כולל אחיו הפראי- מנחם.
בהיותו נער בנה על גבול החצרות שלנו, בחלקן התחתון, שובך יונים.
זה היה מבצע הנדסי די מסובך. גודל השובך היה בערך מטר מעוקב. היו מותקנים בו תאי קינון. כמו כן היתה לו דלת כניסה ובה היו שני פתחי כניסה קטנים ליונים. השובך היה מותקן על עמוד עץ שנישא כשני מטר מעל הקרקע, דבר שמנע מחתולים ושאר מחבלים לפגוע ביונים ובגוזלים. יש להדגיש שהתקנת השובך נעשתה ע''י נער שנעזר בהרמתו בכמה חברים-ילדים.

כשאפרים עזב את צופית, בהיותו עדין נער, להכשרה/לקיבוץ. טיפלה ביונים אימו.
אפרים נהרג במלחמת השחרור, בהגנת על קיבוץ נירים כנגד הצבא המצרי.
ברבות הימים היה שובך יונים מטרד רציני להורי. היונים התרבו ונהגו כפי שיונים נוהגות.
הורי רצו לסלק את המטרד, אבל השובך היה כעין אנדרטה לאפרים.

הוא הורד הן משום שהחל להתפרק והן משום שאימו עזבה את המושב (אביו עזב לפני כן).

http://www.meengle.com/?page&page_id=e5NyJbyFDfmMYM5k&site_id=d4Gw4gDNnmITFNkd

אפרים אורי ז"ל, מלוחמי נירים בדנגור.
בן פרידה ושלמה
 

אפרים נולד בשנת 1926 במחניים , ראשית חינוכו בבית הספר העממי בישוב. מלא מרץ ונעורים ותעלוליו נודעו ברבים והיו למשל.

בשנת 1933 והוא בן 7 עבר אפרים לצופית עם משפחתו שהיו ממייסדי המושב . כאן ממשיך את לימודיו בבית הספר ומסיים כבוגר מחזור א' של בית הספר היסודי במקום.

.

תמיד שפע מרץ ונעורים. תעלוליו נודעו ברבים והיו למשל, בגללם זכה גם לכינוי "פרא". בגיל צעיר הצטרף להכשרה המגויסת של ה"שומר הצעיר", וקיבל הכשרתו בתל עמל, חפציבה ומשמר העמק.

אפרים הצטרף לגרעין "ניר" ויחד איתו יסד את הקיבוץ העצמאי נירים, שתחילתו בראשון לציון וסופו בנירים שבנגב.

הילד ה"פרא" בגר והיה לאיש, את מרצו הרב הפנה לאפיקים של חברה ובנין, היה חקלאי במשק העזר שהקימו במושבה, ומשהוחלט לרדת לנגב, ירד עם הראשונים לדנגור.

בליל ההתקפה על דנגור, היה בעמדה קדמית ושם מצא את מותו.

אפרים אורי, נפל ב-15.5.1948 ו' באייר תש"ח על הגנת דנגור.

נקבר הקבר האחים והועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בנירים לאחר המלחמה.

בן 22 היה במותו.

                התמונות הו מאתר מושב צופית    אפרים, אמו פרידה ואביו שלמה.