בניומין חפץ- 25 שנה למותו

דף הבית > בית המגן >  בניומין חפץ- 25 שנה למותו
 
 
    
בניומין חפץ
תאריך לידה 28/08/1926 -תאריך לידה עברי ט"ו בתשרי תרפ"ו                                                                                            תאריך פטירה 06/01/1992 - תאריך פטירה עברי א' בשבט תשנ"ב                                                                                    מקום קבורה נירים

ברושים

במקום בו האמירו

נפלו במלוא קומתם...

היו שלום ענקים שתקנים

שנתנו לנו צל ושאר רוח".

אריה שטיין

בניומין נולד ב-24/8/1926 בכפר סבא לירחמיאל ומלכה חפץ, והיה אח לדוד, חדווה ואליהו.

למד בגימנסיה הרצליה אך לא סיים את חוק לימודיו. בתקופת לימודיו בגימנסיה היה שותף בתחילה בלח"י, עם חלק מבני משפחתו ומאוחר יותר עזב והצטרף ל"שומר הצעיר".

בשנת 1944 יצא להכשרה עם גדוד "ניר" בקיבוץ ניר דוד. כמובן שעם כל חברי הגדוד הצטרף לפלמ"ח. משם ירד בניומין לנגב. היה שומר שדות במצפה גבולות. השתתף בעליית 11 הנקודות כחלוץ בעליה לקיבוץ אורים. בשנת 1948 התגייס בניומין לצה"ל, לגולני. בגדוד 13 שירת תחת פיקודו של אברהם יפה והפך לידידו. במלחמת השחרור השתתף בקרבות לשחרור בית שאן ונצרת, במבצע אסף שבו נכבש אזור הנגב המערבי, ובכיבוש אילת.

אחרי המלחמה הוא התיישב עם ניצה בעין חרוד. המשפחה התרחבה עם הולדת יעל. בלחצם של ניצה מצד אחד ומוסה תנורי מן הצד השני ירדה המשפחה בסוף שנת 1950 לנירים. בנירים נולדו נמרוד, ענת ואשל.

בניומין מילא תפקידים רבים בנירים ובאזור כשגולת הכותרת הייתה היותו ראש המועצה בשנים 1963-1967. בניומין היה לולן, פלח, גזבר, איש שלחין, רכז קניות ועוד. אופייני לו היה המעבר הקל ממילוי תפקידים מרכזיים ולאחר מכן חזרה לאספסת בלי משברים. הוא היה טבח לעת מצוא, רכז אדמיניסטרטיבי של מעלה הבשור, הרים את פרויקט הטלפונים בנירים ועוד. עיקר השתלבותו של בניומין בנגב ובנירים הייתה בבניית מפעלי המים של הקיבוץ. המאגר, איטום המאגר, הנקזים והמאגרון. בניומין שהיה איש התיישבות הרחיק גם לערבה בעזרה להתיישבות הצעירה בקיבוץ סמר.

בניומין אהב להנות ממנעמי החיים, מאהבתה של ניצה, הילדים והנכדים. הוא אהב אוכל טוב, כוס משקה, טיולים בארץ ובחו"ל. אחד המשפטים המאפיינים את בניומין היה "אל תהיה נזיר ואל תהיה חזיר". וכך נהג גם בחייו: השתדל להנות ממנעמי החיים אבל תמיד במידה. הנושא האהוב ביותר על בניומין, אולי יותר מכל – הקריאה. בניומין קרא כמעט הכול ובכל רגע פנוי אפשרי. תמיד אמר שבפנסיה הוא רוצה להיות נהג אמבולנס, לצאת בבוקר עם ערימת ספרים ולחזור בערב אחרי שסיים לקרוא בהם.

בשנתיים האחרונות לחייו חלה בניומין במחלה קשה. התמודדותו עם המחלה הקשה, האופטימיות, היכולת לעודד את הסובבים אותו ברגעים הקשים ביותר עוררה התפעלות רבה בקרב הקרובים לו ובקרב המבקרים הרבים, בני משפחה וחברים שלא עזבוהו עד יומו האחרון. נפטר בביתו מלווה בניצה ובילדיו ב-6/1/1992.

השאיר אחריו את: ניצה, הבנים – יעל, נמרוד, ענת, אשל, הנכדים – בר, תמה, ינון, אורן, מתן, סהר, שיר, גן ועלי שנולדה זמן קצר לאחר מותו.