הקמת נירים

במהלך 1943 - 1945 התגבשו ראשוני החברים, צברים משכבת גדוד “ניר" ארצית של תנועת השומר הצעיר, לגרעין לצורך הקמת קיבוץ עצמאי, שברבות הימים יהיה לקיבוץ נירים.

ב-28 ליוני 1946, יום לפני "השבת השחורה", יצא הגרעין לעצמאות עם "ההשלמה הבולגרית" ממסילות והתיישב במושבה באר-יעקב. קבוצה נוספת מהגרעין ירדה ל"מצפה גבולות" שבנגב להחליף את חברי קיבוץ חצור וקבוצה שלישית נשארה לעבוד בתל-אביב ובנחלת יצחק בעבודות חוץ שונות. בשלב מאוחר יותר עברה הקבוצה מבאר-יעקב לראשון- לציון, ובין מעבר אחד למשנהו נקלטו שתי "השלמות" נוספות, שחבריהן ניצולי שואה.

ערב מלחמת השחרור התהוו שני מוקדים של נירים: הקבוצה בראשון-לציון והקבוצה בנגב. כותבת אביבה בוסקין: " לי תמיד הייתה הרגשה, שהחמצתי משהו בעניין הנגב. כאשר עלו לגבולות, אני ישבתי בבאר יעקב והקמתי גן ילדים במושבה. לא היה לי עניין מיוחד לעבוד בחינוך, אבל אמרו לי שזו משימה פוליטית, ועלינו להכניס יד ורגל במושבה, שחלק ממנה רביזיוניסטית. כאשר עברנו לראשון- לציון ומאוד רציתי להיות בנגב, נבחרתי לקומונאית..." חרף המתח בין שני המוקדים – בראשון- לציון המפרנסים, בנגב החלוצים – מפעמת בלב כולם תחושה של ראשוניות, של התחלה חדשה ותקווה גדולה.

קישור לאתר נירים- קצת היסטוריה 

  קישור לדף "בית המגן" בפייסבוק"