בתחילת ספטמבר יצאה לדרך תכנית מנהיגות מקומית בנירים, שנועדה לתת כלים בתחומי הניהול, המנהיגות וההשפעה לקבוצה של חברות וחברים צעירים ו/או חדשים (יחסית) ובעלי מוטיבציה להשתלב במעגלי ההובלה בנירים

במהלך שש השנים האחרונות התקבלו לחברות בנירים 75 חברות וחברים חדשים, המהווים כיום יותר משליש מסך החברות והחברים (וליתר דיוק: כ-34.5% מתוך 217 חברות/ים). רבות ורבים מתוכם כבר משולבים בתפקידים שונים בקיבוץ, בין אם בהובלה או כנציגי ציבור בהנהלות, ועדות וצוותים.

עם זאת, נראה שבנירים עדיין נדרש חיזוק בנושא המנהיגות המקומית. לפני כחצי שנה החליטה ורד שפירר, מנהלת מש"א (קיבוץ ארז) להרים את הכפפה יחד עם לילך נפתליהו וענת מרלא חפץ ובגיבוי מלא של הנהלת הקיבוץ, שאף החליטה להשקיע תקציב משמעותי במהלך. נבנתה תכנית ייחודית עבור נירים יחד עם המנחה יפעת ניימן, התפרסם קול קורא ולתכנית נרשמו 15 משתתפות/ים. מפגש ראשון נערך, כאמור, בסוף השבוע הראשון של ספטמבר והמפגשים הבאים יתקיימו במהלך אוקטובר ונובמבר.

לדברי ורד, "הנושא של קידום עתודה ניהולית, או מנהיגות מקומית - כמו שאנחנו מעדיפים לקרוא לזה – הופיע בתוכנית העבודה של משאבי אנוש כשהגעתי לתפקיד. מבחינתי, הנושא של קידום מנהיגות מקומית הוא משמעותי וחשוב בעיקר במקומות בהם מורגש שקיימת היעדרות של בעלי תפקיד צעירים – כמו במצב של נירים. צוות הניהול השוטף (צוות תיאום) מורכב משישה בעלי תפקיד שרק שניים מהם מקומיים ורק אחת מהם מתחת לגיל 50 (שזו אני). במצב כזה ניכר שצריכה להיעשות עבודה פנימית כדי לבחון מהן הסיבות בגללן אין בעלי תפקיד מקומיים מקרב הציבור בנירים."

לצורך כך, מסבירה ורד, "ערכנו מיפוי של צרכים ושל אפשרויות בקרב החברים הצעירים בנירים, המיפוי הראה שיש נכונות של הצעירים להשתלב בתפקידים מרכזיים. בדיקה נוספת שעשינו היה לבחון את המקרים האחרונים בהם התמודדו צעירים לתפקידים בנירים – לדוגמה במקרה של מכרז לניהול קהילה שהתקיים לפני כשנה – הראה שני חברים צעירים שהתמודדו לתפקיד ובסופו של דבר צוות האיתור סבר שהם פחות מתאימים ממועמדים חיצוניים. נראה היה שיש צורך לעשות עבודה גם מול הציבור כדי לאפשר את העברת המקל בין הדורות. החלטות שכאלה יוצרות חסם מיידי בפני חברים צעירים המעוניינים להתקדם לתפקידים מרכזיים כיוון שהם מייצרים תחושה ציבורית לפיה אין מקום לחברים צעירים בהנהגת והנהלת הקיבוץ.

לאור כל המסקנות שעלו מהמיפוי עלה הצורך בהכנה של תוכנית מנהיגות מקומית שתאפשר לחברים צעירים, המתאימה את עצמה ל-DNA הייחודי של נירים ומסייעת לחברים הצעירים להבין את סביבת העבודה בקיבוץ בכלל ובקיבוץ שלי בפרט ותסייע הן להיכרות של החברים אחד עם השנייה והן להנהלת הקיבוץ (באמצעות ורד מנהלת מש"א) כדי שנוכל לקדם את אותם חברים לתפקידים מרכזיים בהם ירצו להשתלב."

מה בעינייך המטרות המרכזיות של התכנית?

"זיהוי פוטנציאל מתוך הקהילה למילוי תפקידים ניהוליים וציבוריים. הרחבת מעגלי המעורבות והגברת המוטיבציה לקחת חלק אצל בעלי היכולת והכישורים לכך. מבחינתי אחת המטרות המרכזיות היא לקדם קבוצת השתייכות עבור החברים הצעירים במטרה להגביר את תחושת המסוגלות שלהם לקחת תפקידים מרכזיים. מטרה נוספת שקיימת מבחינתי היא הגברת ההיכרות שלי כמי שמובילה את צוותי האיתור בקהילה עם החברים הצעירים כדי שאוכל לסייע ככל האפשר בשילובם בתפקידים בקהילה."

מה מייחד או מאפיין את התכנית?

"התוכנית נבנתה במיוחד עבור קיבוץ נירים על פי המאפיינים שהגדרנו ביחד עם יפעת – מנחת התוכנית. התוכנית כוללת מצד אחד תוכן כללי – ניהול בקיבוץ, ניהול בקהילה, ומצד שני תוכן ספציפי לנירים – המקום שלי בקהילת נירים, מפגש עם בעלי התפקידים בנירים, מפגש עם חברים שמילאו תפקידים בעבר ועוד."

מה ייחשב מבחינתך הישג?

"שילוב של כמה שיותר משתתפים מהתוכנית בתפקידים ציבוריים בנירים – החל מנציגי ציבור בהנהלות השונות ועד למילוי התפקידים המרכזיים ביותר בקהילה. ברור לי שלא כולם ישלבו מיד בתפקידים, שמדובר בתהליך, לכן אני שואפת לשילוב של כ-50% ממשתתפי התוכנית בתפקידים ציבוריים במהלך 5 השנים הקרובות."

 

להוביל תהליכים מתוך כבוד למקום

שניים ממשתתפי התכנית, גולדי פוירשטיין ורותם תנורי, מספרים שמבחינתם, ההצטרפות לתכנית נובעת מתוך הרצון להשפיע ולקדם דברים בנירים בצורה הכי נכונה שאפשר.

למה בחרתם להצטרף לתכנית?

רותם: "ראשית הקיבוץ חשוב לי וזכיתי לחיות גם בקיבוץ הישן וגם במתחדש. אני מוצא את עצמי לא פעם ולא פעמיים עם ביקורות או הסתייגויות בנוגע להחלטות או התנהלויות של הקיבוץ ושואל את עצמי האם חלק מהביקורת שלי נובע מפער בידע. כחלק מתהליך שאני עובר עם עצמי בדרך החשיבה וההתנהלות שלי. הגעתי להבנה שהכי קל, אך לגמרי לא מספיק רק לתת ביקורת. אלא חשוב לפעול ולעשות עם הידע הדרוש. ולצורך כך עליי להבין טוב יותר. אז אני פה על מנת ללמוד, להבין ולקבל כלים כך שאוכל לפעול בצורה מיטבית עבור הקיבוץ וחבריו."

גולדי: "מבחינתי, בחרתי לגור בקהילה בגלל שאני רוצה לחיות במקום שאני יכולה להשתתף בעיצוב ובהשפעה על הצורה שבה הוא מתנהל ולקחת בו חלק פעיל. התכנית היא בעיניי דרך טובה לקבל כלים לעשות את זה באופן שהוא נכון, ושהוא מחובר לDNA-  של המקום."

מה הייתם רוצים שיקרה שם?

רותם: "הייתי רוצה שיהיה תהליך מלמד, בונה, ומעצים. שדרכו אנחנו כאנשים והקיבוץ, יבשילו במקביל לטובת מהלך של כניסת דור חדש לתפקידים מובילים בקיבוץ. בצורה אחראית, מכובדת ונכונה."

גולדי: "הייתי רוצה שבסופו של דבר ,תצא מהתוכנית קבוצה של אנשים אשר משקיעים מזמנם וממרצם, על מנת  לקדם פה עשייה שהיא חיובית, ושעושה למען המקום באופן שהוא קשוב, דיאלוגי ומשתף.  בנוסף -  כשאתה לוקח חלק בעשייה ציבורית בקהילה שלך זה יכול להיות בודד ומתסכל עד כדי שחיקה. לכן אני רואה חשיבות בכך שנוצרת קבוצה בתוכנית, אשר תיתן רוח גבית לעוסקים בכך."

למה תכנית כזאת חשובה לנירים כיום?

רותם: "אי אפשר לעצור את הזמן. החיים דינמיים והקיבוץ עדיין וימשיך להיות בתהליך ושינויים, תוך שהוא נתון גם להשפעות חיצוניות. אני מאמין שחשוב לגוון את הדעות, ליצור רענון ולהכניס חשיבה ורעיונות חדשים. ועדיף שנעשה את זה בצורה יזומה. מתוך החלטה ורצון, ולא כתוצאה מכורח הנסיבות."

גולדי: "קיבוץ נירים נמצא בתהליכי שינוי משמעותיים. קיימת מסה הולכת וגדלה של משפחות צעירות, ואילו מציפות צרכים שהיו פחות מוכרים בקיבוץ. חשוב לתת להם ייצוג וביטוי בתוך המערכות עצמן.. זה נדרש לדעתי על מנת להעמיק את החיבורים בתוך הקהילה המשתנה ולחזק את הדבק הקהילתי. בלי קשר לנושא הגיל, חשוב לגוון ולהביא לשולחנות קבלת ההחלטות , קשת רחבה ככל הניתן של הקולות השונים בקהילה.

להניע תהליכים כאלו בתוך קהילה זה דבר מורכב ומאוד חשוב להבין ולהכיר את המקום, לפני שפועלים. חלק ממה שהתכנית עושה זה לסייע לנו למפות ולהבין יותר לעומק איך נכן לפעול בתוך הקהילה."

לסיכום, התכנית אמנם נמצאת רק בתחילתה, אבל יש הרבה אופטימיות באוויר. נחזור אל המשתתפות והמשתתפים בסיום התכנית כדי לסכם ולהביט קדימה.